You are currently viewing סגולה לשנה טובה ומתוקה

לפעמים אנחנו מתבגרים הפוך: שואפים לגדול, לעסוק במקצוע של מבוגרים, לנסוע ברכב מהעבודה (עדיף תפעולי), לקנות בית, לטוס לחו"ל בחליפת עסקים. ואז, החיים מזכירים לנו לחזור אחורה, להיכן שהכל התחיל.

כך קרה לאלמוג ובן זוגה שאבי. הם הכירו בעבודה, והתחילו לצאת בתור בדיחה (נחסוך את הפרטים העסיסיים לפעם אחרת, אה?). 

 

ובכן, הכל התחיל רגיל למדי. חתונה ועניינים, אבל מפה הדברים הסתבכו. האסטמה של אלמוג הוחמרה, שתי החייאות, היריון שלא תופס. הכול נראה כמה שרק נעשה למורכב יותר ויותר…

 

וכשבכל זאת צלחו את הכניסה להיריון, אלמוג הרגישה שהיא צריכה שינוי. שמשהו מסמן לה שעליה לעסוק באנרגיות חיוביות. ואימרו לי אתם – היש אנרגיות חיוביות יותר מאלו המתקבלות מסוכריה על מקל? מזיכרון ילדות מתוק של תרנגול אדום על מקל לבן? או מזיכרון של מרשמלו הנמס כמו ענן?

אז היא החלה את דרכה בלימודי שוקולד. הו, כמה שלא אהיה אקדמית מטבעי, תואר בשוקולד דווקא הייתי מוכנה לעשות. אז אלמוג הלכה ועשתה, ופתאום באחת הסדנאות, נתקלה בנושא הממתקים. ואתם יודעים, כשזה זה – זה זה. הזרע נשתל בליבה של אלמוג.

 

אבל לא הכול בא ככה פשוט. לפתע, אלמוג לא יכלה להסתכל על השוקולד. כך גם אלמוג הבינה, לשמחתה, שהיא שוב בהריון. "שוקולד הוא ייצור עדין ורגיש, ואם הוא חש כי אין אוהבים אותו מספיק – הוא נשבר", מסבירה אלמוג. שאבי, האיש שתמיד שם בשבילה, נאלץ לטפל בשוקולד. אמנם, השמחה התחלפה מהר למדי בצער, כי ההיריון לא צלח. אך, כשהיא למודת מורדות ועליות, אלמוג הבינה כי יש כאן מסר נסתר, ואולי אף רמז לשינוי כיוון. וכך, גמלה בליבה ההחלטה לעבור בית ולעסוק בממתקים.

 

IMG_4268 (2)

עוד מסתבר כי הדרך לממתקים עברה דרך סבתו של שאבי, וכי סבו וסבתו של שאבי היו מייצרים ממתקים למחייתם. אי שם, בשנות השבעים, ביפו, העולים החדשים מטורקיה ייצרו עולם קסום של סוכר לרוב:חלוות, קרמל, מי ורדים ושלל מוצרים לעונג אינסופי. שאבי מספר שכשאימו הייתה בהיריון עם אחיו, היא הייתה מכינה גלדיאלות בזמן צפייה במשחקים של מכבי. כמה התרגשה הסבתא כשסיפר לה הזוג הצעיר על כוונתם לחזור למקורות ולהמשיך למעשה, גם אם מבלי לכוון לכך, את פועלם. גבה, שהיה קעור כבר שנים, התיישר, עיניה ברקו, והיא כאילו נהייתה צעירה בכמה שנים. כוחה של נוסטלגיה. 

אלמוג שולפת שמות שטרם שמעתי עד כה: אשורה (מעדן חיטה מתוק ומצונן, המתקשה והופך למעין פודינג או ג'לי), חלבה דה נוביה (ממתק סולת בארומה של מי ורדים, מקושט בפיסטוקים, מלבי מרהיב) וגלדיאלות שמחות (תפוחי עץ בציפוי סוכר). בקיצור, היה שמח (ולא דיאטטי, אבל את הדיאטה נשאיר לימים אחרים, אה?)

 

הזוג מחלק עבודה; הוא על המלבי, היא על השאר. הסנכרון ביניהם והכבוד ההדדי מובנים להם מאליו, אבל לי זה ברור, שכדי לשרוד יחד במטבחון קטן צריכה להיות אהבה גדולה, אך גם אינטליגנציה והבנה של מהות הדברים החשובים בחיים. ודרך אגב, זהו לא רק מתכון לחיים טובים, אלא גם לממתקים מוצלחים. אתם מבינים? אלמוג אומרת שהממתקים, ובייחוד השוקולד, רגישים לאנרגיות שליליות, ולכן החיוביות בסטודיו היא הכרח. אז אם בפעם הבאה אתם נתקלים בקושי חדש בזוגיות  מהרו להכין ממתקים. הנה, טיפ חינם מהסבתות הטורקיות.

 

הדרך ליישוב קציר, שבו מתגוררים אלמוג ושאבי, פתלתלה וירוקה. רחובות היישוב שקטים. בפסטורליה הזו שוכן ביתם הקט והסטודיו לממתקים ולשוקולד נוסטלגיים, שאותו הקימו. על אף העבודה במשרה מלאה, שאבי עוזר לאלמוג לעשות קסמים בממלכה הקטנה. במיומנות רבה הוא מעביר את הגלוקוזה מהמכל לסיר, בוחש בסוכר, כמעט מכשף אותו. 

מגוון הממתקים שאלמוג יודעת להכין הוא עצום. וקשה היה להתאפק ולהגביל את מה שנכין היום. אך הנה נזכרתי שחגי תשרי מתקרבים, והייתי סקרנית לדעת אילו מתוקים הוגשו במשפחות טורקיות.

 

 

אני מתפלאת מפשטות הממתקים. "חשבתי שהיהודים הטורקיים חיו לא רע" אני אומרת. "נכון" אלמוג משיבה ומסבירה כי זה לא עניין של חסכנות, אלא של מיצוי טעמיו של מרכיב. אם עושים ממתק סולת – תנו לו להיות סולת" .יש כבוד גדול לחומרי הגלם, ולכן על התיבולים להיות עדינים בטעמם. 

 

את הסטודיו אופף ריח בשומת של מי ורדים (יש להשיג בכל סופר או חנות תבלינים), וכשאני שיכורה מניחוחות  האופטימיות והאהבה, אני  מצליחה בקלות לדמיין כאן את סבתא של שבי, עמלה לקראת חגיגות השנה החדשה. טעמים של איזמיר ואיסטנבול ושל משהו שמבשר את בואה של השנה החדשה ומבטיח (או לפחות מפיח תקווה) שזו תהיה מתוקה.  אז הנה, לפניכם המתכונים שאלמוג נידבה – סגולה לשנה מתוקה. 

החיטה, הסולת, הסוכר, הכול מסמל ברכה ושפע לקראת השנה החדשה. והכי כיף – שהכול לגמרי קל להכנה. 

 

אשורה- קינוח חיטה טורקי

חלבה דה נוביה- קינוח סולת דמוי חלבה- ישירות מטורקיה באהבה

גלדיאלות- תפוחי עץ בסוכר- ריפוי בעיסוק וסגולה למצב רוח נהדר

ואחרון חביב, מלבי משולם, כי אין כמו קלאסיקה מוכרת.

 

ואם תרצו לבקר, וללמוד את רזי הסוכר, השוקולד ועוד, רק חפשו בפייסבוק sgola.as

כתיבת תגובה